תפריט דיאטה – ישנה לך את החיים או יתקע אותך שוב במעגלים?

10 טיפים לגזור ולשמור על המנורות בבית (כי על המקרר זה פאסה)

הקיץ כבר התחיל לבצבץ החוצה,
ויחד איתו כבר התחלנו להוציא מהמגרה את תפריטי דיאטת הכסאח משנים קודמות (ואת הגופייה החמודה הזו שנראתה כל כך יפה לפני 5 שנים)
דיאטת הכרוב, דיאטת הסלק, הדיאטה ההיא עם התבלינים, הזו עם האשכוליות, הזו בלי הסוכר והגלוטן, וגם זו שמוציאה ממך את כל שמחת החיים. כולנו היינו שם, כולנו עברנו את זה.
אני יודעת, את בטח קוראת את זה עכשיו ואומרת לעצמך "אני לא רוצה את הדרך הארוכה, אני פשוט רוצה לרזות. אני רוצה להרגיש טוב בבגדים שלי, בגוף שלי".
אז כמו שאומרים וצודקים בקלישאה של "הזול הוא היקר", כך גם כאן, בכל הנוגע לתפריטי דיאטה שונים ומשונים.

בואי ונתחיל, כי אם כבר הגעת עד לכאן זה אומר שמשהו בתוכך יודע שעוד דיאטה היא לא הפתרון.


1. מה זה בכלל דיאטה?
מרביתנו מתייחסים לדיאטה כמונח של תפריט להרזיה, מהירה או הדרגתית. המילה דיאטה באה ממונח יווני במקור ומתייחס במשמעות שלו לאורח חיים.
מפתיע נכון?

2. מה זה בכלל אורח חיים ואיך הוא מתקשר לדיאטה?
דיאטה נתפסת אצלנו בראש (ובעיקר בלב) כתפריט תזונתי שישנה את חיינו מקצה לקצה. אנחנו לרוב נהיה עם המבט גם כלפי שינוי התזונה שלנו על מנת שנרגיש טוב עם עצמנו סוף סוף, ונרצה להכניס מאכלים דיאטטיים בכדי שהגוף שלנו יקבל את מלוא התזונה הטובה, אבל עמוק בפנים, כל מה שאנחנו רוצות זה להרגיש טוב עם הגוף שלנו ועם ההשתקפות ההיא במראה או בחלון הראווה.

המבט גם כלפי שינוי התזונה שלנו על מנת שנרגיש טוב עם עצמנו סוף סוף, ונרצה להכניס מאכלים דיאטטיים בכדי שהגוף שלנו יקבל את מלוא התזונה הטובה, אבל עמוק בפנים, כל מה שאנחנו רוצות זה להרגיש טוב עם הגוף שלנו ועם ההשתקפות ההיא במראה או בחלון הראווה.

3. אז מה הקץ'?
אם נחזור ונתייחס לרגע למונח אורח חיים, סביר להניח שכבר פסלנו מראש את דיאטות הכסאח למיניהן. אלו שיבטיחו תוך שבועיים תוצאות, וכשאלו לא יגיעו (כי לזעזע את הגוף והנפש ברמה כזו ולחיות על כמה גרמים של אוכל בשקילה, יגרום לאפקט ההמשך שלו – עלייה חזרה במשקל לאחריה או ששום דבר לא יקרה ותרגישי מתוסכלת ואשמה, ואת – לא אשמה) תחזרי לנקודת המוצא.
הגוף שלנו הוא חלק בלתי נפרד מהרגש, מהשכל, מהרצונות והצרכים שלנו. בדיאטות מסוג זה אנחנו מדחיקות שוב חלקים עצומים בנו, ומתרכזות אך ורק בתוצאה.

4. אבל יש דיאטות ארוכות טווח, כאלו שנותנות תפריטים ומבטיחות ירידה הדרגתית במשקל
זוכרות את מדורי האסטרולוגיה השבועיים או היומיים, המפרטים לפרטי פרטים מה הולך לקרות השבוע למזל דלי, ואיך מזל קשת צריך להימנע השבוע מנסיעה באוטובוסים?
אני מתנצלת מראש בפני כל מי שעדיין קוראת את המדורים האלו, אין לי טענה כלפיהם. יש לי טענה כלפינו. נכון, אני מזל קשת, ויכול להיות שהמדור צדק, וכמוני, יתר מיליארדי הקשתים על כדור הארץ יזכו השבוע לבשורה טובה,
אך האם אני רוצה לשים את גורלי בכוכבים ולהתהלך כעיוורת?
טוב, אומנם השוואה קצת מוזרה אבל זה מה שאני מרגישה וחושבת כלפי תפריטי דיאטה למיניהם.  
אף דיאטה לא תתאים לך ולעוד אלפי נשים אחרות, מסיבה אחת פשוטה, כל גוף הוא שונה.
כל גוף זקוק למזון שונה, לערכים שונים, לוויטמינים ומינרלים שונים, כל גוף מעכל מזון באופן שונה.
התלות בדיאטה גורמת לנו שוב להתהלך כעיוורות, לאכול מה שהכריחו אותנו בתפריט המסודר למראית עין.

5. מעוד דיאטה לאכילה מודעת
כל התפריטים למיניהם מצליחים איכשהו לקטלג ולמסגר אצלנו בשכל ובלב "זה אוכל בריא, זה אוכל רע".
אנחנו נכנסות כאן למצב נוסף של הרגלים ידועים, ומקטלגות אוכל כמותר ואסור, כטוב או רע. אז אנחנו מקפידות בצורה מרשימה על כל ביס וביס, עד שקורה משהו וחרגנו מתפריט הדיאטה. אז נכנס מנגנון ה'אם כבר אז כבר' הידוע ואנחנו אוכלות את כל מה שבא לנו לאכול בלי שליטה ומספרות לעצמנו שממחר נחזור לתלם. ההבחנה הראשית בין דיאטה לבין אורח חיים בריא היא האם יש קווים מנחים שמיועדים לרוב הזמן או שיש חוקים ומגבלות נוקשים שברגע שחרגנו מהם היינו 'ילדות רעות', שברנו את הדיאטה, ויצאנו מהמסלול. אם יש מקום לסטיות מהדרך ואנחנו יכולות לסטות ממנה ולשוב אליה בקלות ובלי דרמות מיותרות – אנחנו חיות אורח חיים בריא ולא דיאטה.
אני תמיד אומרת שלאוכל אין רגש, ואין לו מצפון, ואוכל כאן וקיים בעולם בשביל להזין אותנו ולתת לנו חיים.
במקור, בטבע, בלוטות הטעם שלנו נוצרו בכדי שנבחין איזה אוכל יזין אותנו ואיזה עלול להזיק לנו, ולכן אנו חוות את ההנאה מאוכל. אם לא היו בלוטות טעם והנאה מאוכל, ככל הנראה שכבר מזמן לא הייתה אנושות כאן על פני כדור הארץ כי פשוט לא היינו מרגישים רצון לאכול.
אז נכון, "טעים לי" גם כשאנחנו אוכלות גלידה, פיצה, או פסטה מוקרמת. אך השאלה היחידה בעצם האם אנו אוכלות כאשר אנחנו רעבות, ומפסיקות לאכול כאשר אנחנו שבעות?

6. דלק לאוטו
סביר להניח שכבר שמעתן בעבר את ההשוואה של אוכל לדלק, זו השוואה שהיא מדויקת חלקית כי אוכל הוא לא רק דלק. אוכל הוא גם הנאה, שמחה, חוויה ועוד הרבה דברים שבמידה הנכונה הם בריאים ותקינים. אוכל הוא גם דלק לגוף.  
כמובן שאם נכניס לאוטו שלנו את הדלק הלא מתאים, הוא יפסיק לעבוד באיזשהו שלב.
הגוף שלנו מתפקד בצורה דומה, אך בשונה מאוטו, הגוף שלנו הוא מערכת משוכללת שמתאימה את עצמה לכל מצב הישרדותי. הוא ימשיך לעבוד, השאלה באיזו חיוניות, ובאיזו בהירות וצלילות שכלית ורגשית. לכן, אם אנחנו רוב הזמן אוכלות אוכל מזין שעושה לנו בגוף, מותר לנו גם לשלב אוכל לא מזין. הרי לא המשקל ולא הבריאות שלנו נקבעים על קוצו של ביס.

אז רגע.. את כן מקטלגת אוכל כמזין ולא מזין, זה כמו טוב ורע, מה ההבדל?
ההבדל הוא ההאנשה שאנו עושות לאוכל, כשהוא עוד אורגניזם ללא רגש ומחשבה.
אני לא מאמינה שגלידה היא דבר אסור, בדיוק כמו שמלפפון הוא לא דבר אסור. אני גם לא מאמינה במשפט "הכל במידה", כי איזו מידה תתאים לך?
כאן, העבודה שלי כמטפלת באכילה רגשית נכנסת לפעולה.
ברגע שאנו אוכלות מתוך אימפולסים, ולא מתוך מקום של אכילה מודעת, אנחנו גורמות לעצמנו נזק רגשי, שעבורי אישית, הוא הרבה יותר משמעותי מעוד חצי קילו לכאן או לכאן. השאיפה בטיפול באכילה רגשית היא קודם כל להגיע לבריאות פיזית ובריאות נפשית, המשקל הוא תוצר לוואי של טיפול באכילה רגשית (במידה ואת בעודף משקל כמובן…).

7. אבל האימפולס שלי לאוכל מגיע מתוך רעב, מה הקשר לאכילה רגשית?
הייתי רוצה שתעשי איתי תרגיל קטן. ממש עכשיו. עצמי לרגע את העיניים (כשתפתחי אותן אני אהיה כאן עדיין, מבטיחה) ותנשמי עמוק. נסי להתנתק מכל הרעשים בראש, רק ל-30 שניות. ותשאלי את עצמך, מה הגוף שלך מרגיש עכשיו?
האם הוא נינוח, או קפוץ? האם יש לך פרפרים בבטן? לחץ כלשהו? כאב כלשהו?
פתחת את העיניים חזרה? יופי. אני עדיין כאן.
30 שניות קטנות, רק כתרגיל שמאמן אותנו לאט לאט למודעות. עשי זאת כמה פעמים במהלך היום, בעיקר ברגעים שיש לך תחושה של לחץ, חרדה או משהו שמפריע לך וקשה לך להתמודד איתו. עשי זאת במצבים שפתאום את משתוקקת לאוכל מסוים או כשמתחשק לך לעזוב את הכל וללכת לאכול למרות שאכלת לפני שעה.
אני לא מנסה לגרום לך לנשום עמוק כדי שלא תרצי לאכול, ממש לא.
אני רק רוצה שתעשי את התהליך ותעברי מאכילה עיוורת לאכילה מודעת.
כשאנחנו מודעות לסיבה שגורמת לנו לאכול, אנחנו לאט לאט תופסות שליטה על החיים שלנו ועל ההתנהלות שלנו, במקום שהאוכל ינהל אותנו.

8. אוקיי, עצמתי, נשמתי, אני עדיין רוצה לאכול.
מעולה! כבר אמרתי שהמטרה שלי היא לא שתנשמי עמוק כדי לא לרצות לאכול.
עכשיו בואי נבין רגע האם הרעב שאת מרגישה הוא רעב פיזי או רעב רגשי. רעב פיזי מופיע בהדרגה לאט לאט, הוא מתחיל ממערכת העיכול שלאט-לאט מתחילה לזוז ומגיע לראש שאומר לך שאת רעבה. רעב רגשי הוא רעב שמופיע בבת אחת ומרגיש כמו חור בבטן.
אם הרעב שאת מרגישה הוא רעב פיזי, זה אומר שזיהית אצלך רעב אמיתי, פיזי, והאוכל לא מגיע כעוד משהו שסותם לך רגשות.
זה השלב הראשון, שנשמע פשוט אבל הוא טומן בתוכו מורכבות של שנים שנבנתה בתוכנו.
זיהוי רעב רגשי לעומת זיהוי רעב פיזי הוא צעד ראשון אך עצום בטיפול באכילה רגשית.
ומהי בעצם אכילה רגשית?

9. סליחה, יש לך כדור נגד כאב ראש?
אם חברה טובה שלך הייתה סובלת מכאבי ראש לא מוסברים שתוקפים אותה כל יום, האם היית נותנת לה כדור בכל יום, או שאומרת לה שאולי כדאי שהיא תבדוק מה הסיבה?
אותו הדבר לגבי הרגלי האכילה שלנו.
אז אנחנו מנסות תפריט דיאטה כזה, או את הכדורים החדשים להרזיה שהתפרסמו עכשיו וכל כוכבי הוליווד לוקחים אותם, אבל אותה דיאטה היא כדור לסימפטום שחוזר על עצמו, ואנחנו בוחרות שלא להסתכל, שוב ושוב, על הסיבה.
הסיבה, היא הדבר הכי חשוב בכל הסיפור הזה של החיים שלנו, כי הסיבה היא אנחנו.
אכילה רגשית היא אסטרטגיה להתמודדות עם רגשות, או ליתר דיוק – אסטרטגיה להדחקה והתעלמות מהרגשות שלנו. אם נמשיך להתעלם באופן מתודי מהרגשות שלנו, נמשיך לחיות בצורה לא מודעת עם הרגלים שנעים במעגלים ופוגעים לא רק במשקל שלנו, אלא בעיקר בעצמנו.
רק כשנלמד להתמודד עם הרגשות שלנו במקום לאכול אותם (או לברוח לנטפליקס, פייסבוק, קנדי-קראש או אסוס) נוכל באמת לדעת שהטיפול באכילה רגשית מאחורינו.

10. הביס האחרון
נשמע כמו פתיח של סרט אסונות, אבל באמת שזה לא.
בקבוצת הפייסבוק הסגורה שלי, פרסמתי לא מזמן תמונה של הצלחת שלי, ובתוכה הביס האחרון שלא אכלתי.
זה לא כי הייתי גיבורה או הכרחתי את עצמי, זה היה מתוך מקום שפשוט הרגשתי שבעה. אין לי איזה חוק הזוי שאומר שאני חייבת להשאיר בצלחת, יש לי רק הקשבה לבטן. בן זוגי צחק ואמר שנשאר רק עוד ביס אחד, ולא הבין למה לא אכלתי אותו.
אנחנו רגילות לאכול את כל מה שיש בצלחת, ופעמים רבות אנחנו שוכחות לשים לב האם הגוף שלנו שבע, מלא מידי, או שבאמת זקוק לעוד אוכל בשביל אנרגיה.
אז אם אני יכולה לתת משהו אחד עבורך מתוך כל המאמר הזה
(כי אנחנו נוטים לזכור את הדבר האחרון שקראנו 🙂 ) זה תרגיל הביס האחרון.
פשוט עצרי לרגע קטן לפני הביס האחרון,
ותשאלי את עצמך מה המצב הפיזי שלך כרגע. מה מדד השובע שלך ברגע זה?
את יכולה לבחור לאכול, את יכולה גם לבחור לתת אותו לחתול, אין כאן טוב או רע, יש כאן רק אכילה מודעת.

2 Responses to תפריט דיאטה – ישנה לך את החיים או יתקע אותך שוב במעגלים?

  • ואוו מאמר ארוך בהחלט אבל שווה השקעה, נכנסו כמה נקודות חשובות לראש…מבטיחה לתרגל אותן…
    תודה

    • אני שמחה מאוד לשמוע שנכנסו נקודות חדשות לראש. ספרי לי איך הולך עם היישום?

כתיבת תגובה